<h1>תשב"ץ סימן תק"י</h1>
<h2>דף כז:</h2>
ולמעבד דינא לנפשיה קיימא לן כרב נחמן דאמר אפי' היכא דליכא פסידא עביד אינש דינא לנפשיה אמנם אומר אני דקיימא לן כר' יוחנן דהיינו דוקא חפץ המבורר שהוא שלו רשאי הוא לכנס בבית חבירו המחזיק ספריו או בגדיו וליקח אותם בעל כרחו אבל אם הלוה לשמעון מנה ואינו רוצה לפרוע אינו רשאי למשכנו כדאית' בפרק המקבל (דף ק"ג) ובתשוב' אחרת הארכתי.
